3 שאלות שמשרדי עורכי דין באמת רוצים לברר בראיון עבודה

הגעת לראיון עבודה במשרד עורכי דין? כדאי לדעת שמלבד שיחת היכרות, סקירת קורות החיים שלך ונגיעה בנושא השכר, המראיין יחפש תשובות לשלוש שאלות מרכזיות. שאלות אלה, שלאו דווקא עולות בשיחה באופן ישיר אלא לעיתים קרובות בין השורות בלבד, יכולות לקבוע האם משרד עורכי הדין הזה יקבל אותך לעבודה או לא.
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

1. האם יש לך ידע וכישורים לבצע את העבודה?

הדבר הראשון שיש להציג בראיון הוא כמובן רקע וכישורים מתאימים לביצוע העבודה. יש הבדלים מסוימים בין הרקע והכישורים הנדרשים לפי הסוגים השונים של משרדי עורכי הדין; אולם באופן כללי משרדי עורכי דין בודקים את הרקע שלך כדי לבחון האם יש לך מה שצריך לעבוד אצלם, כלומר השכלה, ניסיון וכד'. ייתכן שמשרד עורכי דין גדול ידחה את מועמדותך אם לא למדת בפקולטה מסוימת או אם ההישגים שלך בלימודים לא עומדים בציפיות.

עם ההגעה לראיון, מטרתך לשכנע את המראיין שיש לך רקע מתאים לבצע את העבודה, כישורים מקצועיים מעולים ונכונות לשחק לפי הכללים ולעשות את כל מה שהתפקיד דורש. למרבה הצער, אם הציונים שלך לא מתאימים או חסר לך ניסיון נדרש, אין שום דבר שאפשר לעשות כדי להתקבל.

בנוסף לכישורים המקצועיים, יש חשיבות גם לכישורים החברתיים: המעסיק רוצה לדעת האם קל להתחבר אליך והאם המראיין מחבב אותך. כולנו מעדיפים לעבוד עם מישהו שנעים לעבוד איתו, נכון? השאלה אם ישכרו אותך לתפקיד או לא, מאוד תלויה בשאלה האם תהיה כימיה בעבודה המשותפת איתך. אחרי הכל, המשרד מתפקד הרבה יותר טוב כאשר יש אנרגיה חיובית באוויר, לעומת מצב שבו אנשים מתנגחים זה בזה ולא מסתדרים אחד עם השני.

במקרים רבים, ברגע שהכנסת רגל למשרד, יושביו אוטומטית משווים את האישיות שלך לאישיות של מועמדים אחרים. לעיתים קרובות, להשוואה זו יש השפעה גדולה אפילו יותר מאשר ההשכלה והניסיון שלך. הסיבה פשוטה: במודע או לא, ובמוצהר או לא, מעסיקים במשרדי עורכי דין רוצים לעבוד עם אנשים שיש סיכוי שיהפכו להיות חברים שלהם גם מחוץ לשעות העבודה.

דבר נוסף שחשוב למשרדי עורכי דין הוא האם המעסיק מרגיש איתך בנוח או לא. אם הוא יחוש אי נוחות – הוא לא יקבל אותך לעבודה. לדוגמה, לפני זמן לא רב ראיינתי עורך דין שהיה בצמרת ההישגים בתקופת הלימודים בבית הספר למשפטים. ראיינתי אותו לתפקיד עורך דין – אך התאכזבתי לגלות שהגיע ללא שביצע בדיקת רקע בסיסית לגבי פעילות המשרד, ביקש שכר שהיה גבוה משמעותית מהשכר המקובל בשוק, ובנוסף – לא הייתה בו כל התלהבות. היה קשה מאוד להניע אותו לדבר ולענות על השאלות. לכן, למרות שהציונים שלו היו מעולים, הוא לא התקבל לתפקיד.

2. האם קיים בך רצון אמיתי להתקבל לתפקיד?

לפעמים אנשים מגישים מועמדות לתפקיד שהם לא באמת רוצים. אם זה המצב, בדרך כלל הסימנים לכך נמצאים ובולטים לעין בקורות החיים שלהם: למשל, מישהו שלא באמת רוצה לעסוק בעריכת דין ייקח פסקי זמן רבים, יעבוד בבית, יעבוד הממשלה במגזר הציבורי ובקורות החיים שלו יהיו תנועות רבות. גם אם אנשים כאלה רוצים לעסוק בעריכת דין, הם לא רוצים לעשות זאת במשרד עורכי דין. ברגע שמשרד עורכי דין יבחין במישהו שלוקח פסקי זמן רבים, שיש תנועות רבות בקורות החיים שלו וכו', הוא בדרך כלל לא ירצה לשכור אותו.

מישהו שבאמת מעוניין לעבוד יפגין עניין ומחויבות לנושא ולעבודה שהוא עושה. דוגמה לאדם כזה הוא עורך דין שמייצר עבודה רבה, שיש לו עניין רב בנושא, שכותב ומרצה הרבה; מישהו שכאשר הוא נכנס לראיון – מפגין התלהבות, מדבר על העבודה שהוא עושה ומראה למעסיק שהוא באמת רוצה להתקבל אליה.

3. מה רמת המחויבות שלך לעבודה?

שאלה נוספת שחשוב למשרדי עורכי דין לקבל עליה מענה בראיון היא מידת המחויבות שלך לעבודה בטווח הארוך, משום שעבודה במשרד עורכי דין עשויה להיות שוחקת לאורך זמן.

יתרה מזאת, לכל מעסיק יש כללים שונים ולעיתים דרישות שחלקן עשויות להיות מורכבות לקבלה או לביצוע: חלק מהמעסיקים ידרשו ממך לעבוד במשך שעות רבות מאוד. יש משרדי עורכי דין שדורשים מעורכי הדין שלהם לעבוד בסופי השבוע בשעה שאלה רוצים אולי לטייל ולנסוע. לעיתים משמעות הדבר היא אילוץ לעבוד עם שותף שיצאו לו מוניטין של אדם קשה. בכל מקרה, כאשר דרישות כאלה יעלו בשיחה, המראיין יחפש רמזים למידת ההשפעה שלהן על המחויבות שלך לעבודה בטווח הארוך.

מה שהמעסיקים בעצם שואלים הוא: האם ניתן לכוון אותך? האם הם עומדים לשכור אדם שילך בעקבות המובילים במשרד ואנשים אחרים בו? אדם שיעשה את מה שדרוש, או יתווכח? חשוב לזכור זאת, משום שהקרנת ביטחון עצמי גבוה ותחושה של "מגיע לי" בעת הראיון, עלולה לעיתים להתפרש בעיני המראיין כסרבנות, קלות דעת או חוסר מוכנות לעבוד קשה – וזה עלול לפגוע בסיכויים שלך להתקבל לעבודה.

בונוס – "סימני אזהרה" שעלולים להפריע למראיין

רגע לפני הכניסה לראיון למשרד עורכי דין, כדאי להתכונן לשאלות פוטנציאליות של המעסיק, בניסיונו לברר את התשובות לשלוש השאלות שתוארו מעלה; בפרט אם יש בקורות החיים רמזים שעשויים לקלקל את ההתרשמות החיובית של המראיין. להלן מספר דוגמאות:

  • פעמים רבות בקורות החיים של אנשים נכללות פעילויות שלא קשורות כלל לעיסוק בעריכת דין, רמז לכך שהם לא יתמידו בעבודה לאורך זמן.
  • מעברים מהירים בין מקומות עבודה שונים כל כמה שנים עשויים להעיד שהאדם כנראה לא יתמיד במקום עבודתו הבא. אני מכירה עורך דין בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, שעבד ביותר מתריסר משרדי עורכי דין – סימן לאדם הבא שישכור אותו שהוא כנראה לא יישאר אצלו זמן רב.
  • אנשים שרוצים לעבור בין תחומי התמחות פעמים רבות הם אנשים שרוצים לנסות משהו אחר, או אנשים שלא רוצים לעבור ממשרד גדול למשרד קטן.
  • אנשים שעובדים מהבית מהווים סיכון פעמים רבות משום שהם כנראה לא יאהבו לעבוד במשרד עורכי דין שוב, לאחר שעבדו מהבית.
  • אנשים שלקחו פסק זמן ארוך עשויים להפגין חוסר המשכיות וחוסר מחויבות.
  • אנשים שיכולים להרוויח יותר כסף אצל מעסיק אחר בדרך כלל לא נשארים לאורך זמן. זאת משום שאם ייקחו עבודה שבה הם מרוויחים פחות מהעבודה הקודמת שלהם, הם תמיד יחשבו שיוכלו להרוויח יותר עבור אותה עבודה במקום אחר.

אני כמובן לא מציעה לשקר או לייפות את קורות החיים; אבל ממליצה להקפיד על כתיבה נכונה, ציון סעיפים רלוונטיים בלבד והכנה מראש לראיון. כל עוד יש לך את הידע והכישורים הנדרשים, על כל השאר אפשר לעבוד מבעוד מועד בעזרת ייעוץ והכוונה מקצועית – כדי לשפר את הסיכויים שלך להתקבל לעבודה.

בהצלחה!

דילוג לתוכן