בעצם נדרש יותר מאשר שפה מקצועית, תארים וציונים – עקב ריבוי מועמדים, בעצם כישורים הרכים הינם בדיוק מה שאותם המעסיקים מחפשים
רק בשנה שעברה ביצעו ב-SMB WORLD סקר וגילו כי כמעט 72% מהמתגייסים סבורים כי כישורים הרכים חשובים יותר להציג בראיונות עבודה לקבלת בתפקיד בהשוואה לכישורים קשים.
מה הם אותם כישורים הקשים והרכים ?
כישורים קשים מבוססים על ידע ספציפי לאותה תעשייה, ידע הנרכש על ידי הכשרה או השכלה פורמאלית.
לעומת זאת, כישורים רכים הן יכולות רב-תרבותיות וכישורים אישיים של האדם, והן נתפסות כיום כחיוניות ביותר בעולם העבודה. הן מצביעות על האינטליגנציה הרגשית של המועמד, על היכולות הטבעיות שמסייעות להתקשר טוב יותר עם אחרים, ובקצרה – הן חיוניים בשוק העבודה ובכל סוג של תפקידים.
כדי להתקבל למשרות לעורכי דין ומתמחים אין צורך לבחור
התשובה המנצחת בשאלות בראיונות עבודה הינם השילוב בין ההשכלה שלך, הציונים, ובין מענה לשאלה "למה לבחור בך לתפקיד" ובעצם כאשר הם משלימים זה את זה.
מה אפשר ללמוד מזה?
המסקנה המתבקשת הוא לאפשר למגייסים על ידי תשובות לשאלות בראיונות עבודה לזהות את יכולות האלו אצלכם.( הרשימה כאן בהמשך)
לכן, מה שניתן לעשות הוא לגלות את עצמנו מזווית אחרת ואיכותית, באמצעות הכנה לראיונות עבודה ואסטרטגיה נכונה כדי לשפר באופן משמעותי את דרכי הצגת הכישורים והיכולות הללו בזמן קצר ביותר.
להלן רשימת היכולות הנדרשות למקצוע עורך דין . חשוב ביותר להזכיר אותן בראיונות עבודה. הכוונה יש לענות את השאלה בראיון עבודה ולספר את הסיפור בצירוף דוגמאות של מצבים מהעבר שלכם:
הבעה בעל פה– היכולת להעביר מידע ורעיונות בדיבור כך שאחרים יוכלו להבין אותם.
הבנה בעל פה– היכולת להקשיב למידע ולרעיונות שמועברים בדיבור ולהבין אותם.
הבנה בכתב– היכולת לקרוא מידע ורעיונות שמוצגים בכתב ולהבין אותם.
בהירות דיבור– היכולת לדבר בבירור כך שאחרים יבינו.
הבעה בכתב– היכולת להעביר מידע ורעיונות בכתיבה כך שאחרים יוכלו להבין אותם.
דדוקציה (הסקה מהכלל אל הפרט)- היכולת להחיל כללים רחבים על בעיות ספציפיות כדי להפיק תשובות הגיוניות.
אינדוקציה (הסקה מהפרט אל הכלל)- היכולת לשלב פיסות מידע כדי ליצור כללים רחבים או מסקנות כלליות (בין היתר, למצוא קשרים בין אירועים שנראים לא קשורים).
ארגון מידע– היכולת לסדר דברים או פעולות לפי סדר או דפוס מסוימים, לפי כלל או מערכת של כללים (לדוגמה, דפוס של מספרים, אותיות, מילים, תמונות, פעולות מתמטיות).
ראייה מקרוב– היכולת לראות פרטים מטווח קצר (במרחק של כמטר מהמתבונן).
רגישות לבעיות– היכולת לזהות כשמשהו לא תקין או עומד להשתבש. לא מדובר בפתרון של הבעיה, אלא רק ביכולת לזהות שיש בעיה.
גמישות קטגורית– היכולת לייצר מערכות של כללים כדי לקבץ דברים יחד במגוון אופנים, או להשתמש במערכות כאלו.
שטף רעיונות– היכולת להעלות כמה וכמה רעיונות בנושא מסוים (מספר הרעיונות הוא שחשוב, ולא האיכות, הנכונות או מידת היצירתיות שלהם).
מקוריות– היכולת להעלות רעיונות יוצאי דופן או חכמים במיוחד בנוגע למצב או לנושא נתונים, או לפתח דרכים יצירתיות לפתור בעיה.
קשב סלקטיבי– היכולת להתרכז במשימה אחת לאורך זמן בלי הסחות דעת.
זיהוי קולי– היכולת לזהות ולהבין את הדיבור של אדם אחר.
לסיכום, אני סבורה כי לכל אחד מאיתנו יש פוטנציאל גיוס והרחבת המשאבים גדול בהרבה ממה שנדמה לנו.
רוזנה כהן, עו"ד היא כתבה את הפוסט, היא מלווה עורכי דין ומעניקה יעוץ קריירה בנוסף לניהול חברת פתרונות קריירה לעורכי דן.
