בחיים שלנו ישנו רכיב מאוד עיקרי – יחסים בין אישיים.
אלו היחסים שמכריעים במקרים רבים אם תתקבלו לעבודה או לא, אם תקבלו העלאה בשכר או לא, וכמובן עוד שלל דוגמאות. כמובן שיש עוד מכלול של רכיבים משפיעים, אך כאן בחרתי לעסוק בזה שבעיניי החשוב מכל – ה'ראפור', שבמילים אחרות אפשר גם לכנות אותו כ'קליק', או ככימיה בין-אישית ראשונית.
אז למה זה כל כך חשוב?
בשיחות ראשוניות עם עורכי דין שמבקשים להתקבל לעבודה יש 'משהו' נוסף שמבדל אותם מהאחרים, מעבר לפן המקצועי, תחום ההתמחות או שנות הניסיון 'משהו' הזה עשוי להכריע האם המועמד יתקבל למשרה שאליה הוא מתראיין.
מעבר לתארים וכישורים – החומר האנושי הוא הקובע, גם איתי! אדם שיודע ליצור ראפור מצוין מולי כבר בשיחה הראשונה, הוא האדם שעליו אמליץ לזימון ריאיון במשרד או בחברה, ולעתים קרובות זה האדם שגם מתקבל למשרה, בהנחה כמובן שהוא עונה לדרישות הסף כמו לימודים במוסד אקדמי יוקרתי, יכולות ביצוע, חשיבה משפטית, תעוזה ואומץ, חשיבה יצירתית,
בשורה התחתונה – עו"ד שממנו אצליח להתרשם הוא עו"ד שבראש ובראשונה הוא בעל יכולת יצירת תקשורת אפקטיבית וטובה מראשית הדרך, וזה שידע לשתף אותי מדוע הוא רוצה להתקבל למשרה, בצורה האותנטית ביותר.
הנה לדוגמה מקרה שקרה לפני מספר שבועות:
הגיעו לידיי קורות חיים של עו"ד, שעל פניו נראה שעונה לדרישות התפקיד במלואן, הכל מנוסח יפה ומקצועי, מחזיק ברקע הלימודי הנדרש ועוד. בפועל, קיימנו שיחה, ולהפתעתי היא הייתה מאוד לא נעימה – הרגשתי שהפכתי למרואיינת במקום מראיינת, עד כדי כך שלא הצלחתי ללמוד עליו דבר מלבד המתואר במסמך ששלח.
שיחה זו ליוותה אותי זמן מה, ואף העמיקה את האמונה שלי בראפור. עם כל הכבוד לניסיון ולרקע, אין תחליף לכימיה בין-אישית, הרי היא הבסיס לכל תקשורת מוצלחת! כך במקרה של "שוויון" מקצועי בין מועמדים, יבלוט אותו אחד (או אחת) שירשים דווקא ביכולות הבין-אישיות שלו.
אז, איך מייצרים 'ראפור'?
התשובה כבר ברורה נכון? דמיינו את הסיפור שסיפרתי קודם, רק שבפעם הזו אותו מרואיין עונה בנימוס על הנשאל ולא הופך את הריאיון לתחקיר נגד. אם רק היה משתף, מתאים את עצמו, מתבל את השיחה בהומור קליל – השיחה הייתה מסתיימת בתחושה הרבה יותר טובה.
אז בגדול, לפי עקרונות ה'ראפור', עלינו להימנע משיפוטיות ומכפיית האג'נדה שלנו על האדם ממול. עלינו להוביל וגם להיות מובלים בשיחה, ולהיות באמת נוכחים וקשובים בהאזנה עמוקה לאדם שממול.
ובנוסף,
- אין מקום לנחמדות מאולצת, שאותה ניתן לזהות בקלות.
- השאירו את הטלפון בתיק ועל שקט כדי שהעיניים שלכם לא ינדדו אליו תוך כדי השיח.
- הישירו עיניים אל המראיין והעניקו קשב וריכוז המתאים למעמד זה.
- שמרו על טבעיות, היו מי שאתם.
פשוט היו נוכחים בשיחה וצרו את החיבור האמיתי – בהקשבה, במבט הנכון בעיניים, בשפת הגוף שמשדרת "כן, אני רוצה להיות כאן".
בהצלחה!
שלכם, רוזנה
